שנת המפנה בטיפולים לאפילפסיה

אפילפסיה הינה המחלה השכיחה ביותר בתחומי הנוירולוגיה. המחלה פוגעת ב 1% מהאוכלוסייה (כ-90,000 חולים בישראל)- 70% מהחולים מאוזנים באמצעות טיפול תרופתי ויכולים לחיות חיים נורמליים אך, 30% מהחולים עמידים לטיפול תרופתי. משמעות העמידות הינה פרכוסים תכופים למרות שילוב של תרופות אנטי-פירכוסיות רבות, תופעות לוואי הכוללות ישנוניות, עייפות, ושינויים במצב הרוח, אשפוזים תכופים ולרוב ממושכים, חלקם ביחידה לטיפול נמרץ לצורך קבלת הטיפול IV, ירידה משמעותית בתפקוד, באיכות החיים ומעל הכל, סכנת מוות ממשית בשינה עקב תסמונת נלווית שנקראת SUDEP (sudden unexpected death in epilepsy). חולים אלה ומשפחותיהם נמצאים בחשש מתמיד מפני האירוע הפרכוסי הבא והשלכותיו.

תסמונות נדירות

מחלת האפילפסיה מאגדת בתוכה גם תסמונות נדירות כדוגמת תסמונת דרווה (Dravet syndrome) ותסמונת לנוקס גסטו (Lennox-Gastaut syndrome) שנחשבות לנדירות ומורכבות ביותר לטיפול ולאיזון, גורמות לפגיעה משמעותית בחייהם של החולים ומשפחותיהם, עם שכיחות גבוהה של מוות פתאומי . מורכבות הטיפול וחוסר האיזון גורמות לביקורים תכופים במרפאות, חדרי המיון ובמחלקות הנוירולוגיות. תסמונת נוספת היא טוברוס סקלוריזיס – TSC מדובר במחלה גנטית אוטוזומלית דומיננטית הנגרמת ומתאפיינת בגידולים שפירים באיברים שונים כתוצאה ממוטציה בגנים TSC2 או TSC1 . כ-90% מהחולים בה סובלים מאפילפסיה, ובכ- 65% מהחולים תהיה עמידות לתרופות. קיימת שכיחות גבוהה בחולים אלו גם לפיגור ואוטיזם ומחלות פסיכיאטריות שונות.

שנת המפנה בטיפולים

2021 היא שנת מפנה לחולי האפילפסיה. לראשונה, מזה הרבה שנים, ועדת סל התרופות אישרה טיפולים מתקדמים חדשים למחלה המקלים על חיי המטופל ומורידים את כמות הפרכוסים באופן משמעותי ובכך, מאפשרת גם לחולים העמידים לטיפולים הקיימים לנשום מעט לרווחה.

אפידיולקס

EPIDIOLEX (Cannabidiol), תרופה המבוססת קאנביס, היא התרופה הראשונה והיחידה המאושרת FDA ו-,EMA התרופה כוללת את המרכיב הקננבינואידי בלבד (CBD), ללא THC. הוכללה בסל שירותי הבריאות הישראלי לשנת 2021* ומאושרת ל:

  1. חולים בתסמונת Dravet, בני שנתיים ומעלה:
    א. לאחר אבחנה קלינית של תסמונת Dravet ע"י מומחה בנוירולוגיה או נוירולוגיה ילדים
    ב. לאחר מיצוי לפחות ארבעה קווי טיפול אנטי אפילפטיים קודמים
  2. חולים בתסמונת Lennox-Gastaut , בני שנתיים ומעלה
    א. לאחר אבחנה קלינית של תסמונת Lennox-Gastaut ע"י מומחה נוירולוגיה או נוירולוגיה ילדים.
    ב. לאחר מיצוי לפחות ארבעה קווי טיפול אנטי אפילפטיים קודמים
  3. חולים ב- Tuberous Sclerosis Complex (TSC), בני שנה ומעלה
    א. אבחנה קלינית או גנטית של Tuberous Sclerosis Complex (TSC) ע"י מומחה בנוירולוגיה או נוירולוגיה ילדים.
    ב. לאחר מיצוי לפחות שלושה קווי טיפול אנטי אפילפטיים קודמים

לתרופה בריביאקט

 ,Briviact (brivaracetam) הורחב סל שירותי הבריאות בישראל לשנת 2021 והיא מאושרת ל:

  1. טיפול באפילפסיה לאחר מיצוי הטיפול בשתי תרופות אנטי אפילפטיות קודמות לפחות- קו שלישי ואילך
  2. ניתנת האפשרות למתן משולב של התכשירים המתקדמים הבאים Retigabine, Lacosamide, Brivaracetam, Perampanel

התרופה Briviact משמשת כטיפול נוסף (Add-on) באפילפסיה מוקדית עם או בלי הכללה משנית, בילדים ומבוגרים מגיל 4 ואילך וקיימת בישראל בטבליות, סירופ ותמיסה למתן בווריד.

וימפט

Vimpat (Lacosamide) אושרה לשימוש כהרחבת סל הבריאות לקו טיפול ראשון לאפילפסיה לילדים ומבוגרים מגיל 2 ואילך.

כתבות אחרונות

ביוזמה משותפת של ארגון “לתת תקווה“, ד“ר איריס נוימן מבית חולים סורוקה וגלית גרינברג מהמרכז לחינוך לאפילפסיה…

הסיפור האישי של שירה גלנץ, אימו של גיא בן השנתיים. הסיפור חושף את הגילוי, ההתמודדות והחוויות שבדרך…

מחלת האפילפסיה הנקראת כפיון המוכרת כ"מחלת הנפילה" הינה הפרעה נירולוגית שכיחה המופיעה ב 1% מהאוכלוסייה…

בישראל חיים כיום כ-82,000 חולי אפילפסיה וכ-20,000 מתוכם הינם ילדים מתחת לגיל 18. אז מהי מחלת האפילפסיה?

קידום הבריאות בתחום האפילפסיה, גנטיקה , הפרעות במצבי הרוח ואילו פעילויות גורמות להתקפים

אנשים נוטים לחשוב על אפילפסיה, או התקפים, כעל תופעה שמתחילה בדרך כלל בילדות, אך האפילפסיה…