שפתיים קפוצות, מחשבות מלוכלכות: האמת על ההרגלים המיניים המוזרים של בריטניה

שפתיים קפוצות, מחשבות מלוכלכות: האמת על ההרגלים המיניים המוזרים של בריטניה

ישנה דמות מיתולוגית של הבריטים שהעולם קיבל כנכונה כמעט כעובדה: הם נראים שמורים, מסודרים, ואולי מעט דחוסים רגשית. תדמית של עם שותה תה ומבקש סליחות על כל דבר, ולא של עם שמנהל הרפתקאות פרועות במיטות או מבלים באיפוק אל תוך הלילה ברחובות. ואולם, הנתונים המדגים מציגים סיפור שונה מאוד. כאשר חוקרים, שדרנים, וארגוני בריאות פנו בפועל לבני אדם בריטיים לשאול אותם על פעילויותיהם ועל עם מי הם מקיימים אותן, התגלו תוצאות שמסירים את המסיכה מהתמונה הפוליטית והנימוסית שהחברה מנסה לשמר. מסתבר כי לבריטית יש חיים פרטיים שמלאים חידושים והרפתקאות ייחודיות.

התכנים שימשיכו לדון מותאמים על סמך סקרים אמיתיים ועל תופעות תרבותיות תועדו, ולא על מיתוסים. המחקרים מעמיקים ומפורטים כמו מחקרי Natsal, שניהם סקרים לאומיים של העמדות ואתגרים בתחום המיניות וההתנהגות המינית, שנערכו במשך שלושה עשורים והיקפם נרחב מאוד, כוללים עשרות אלפי מבוגרים בריטים. בנוסף, סקר של ערוץ 4 בשם “סקר המין הבריטי הגדול”, שנערך על ידי YouGov ודגם מדגם מייצג של מעל 2,000 מבוגרים, הוסיף מימד של דוחות אותנטיים ואישיים. יחד, מקורות אלו מציירים תמונה של חברה שבמיניות שלה יש עומק וכיוון שמעבר לפסאדה הציבורית ולתדמית השמרנית.

דוגינג: תופעה ייחודית לבריטים

נתחיל עם התופעה שהכי מפתיעה רבים, למרות שכבר ברור שאין זאת הפתעה רבה – דוגינג. זוהי הפרקטיקה של קיום יחסי מין במקומות ציבוריים או חצי-ציבוריים כשהצופים הם לא תמיד מכרים, לעיתים זרים שהגיעו מראש דרך אינטרנט – תופעה שהפכה לחלק בלתי נפרד מתרבות המין הבריטית. יש לה מספיק התייחסות ומקומות מפורטים באינטרנט, כולל ערוץ ויקיפדיה ופלטפורמות תיעוד המאפשרות למצוא מיקומים פעילים בכל חלקי הארץ.

ההיקף של התופעה מפתיע בשקט. סקר משנת 2016 גילה כי 43 אחוזים מהבריטים הודו כי קיימו מין במקומות ציבוריים, וסקר נוסף שנערך על ידי ערוץ אליבי מצא שיחסי מין במקומות ציבוריים הם המקום השני בעולם הפשעים שהבריטים הודו כי ביצעו, מיד לאחר מהירות מופרזת. חלק מהמשיבים סיפרו כי הם עושים זאת שבוע אחר שבוע. באוקטובר 2020, בתקופת הסגר הנגיף, יותר מ-10,000 בריטים חיפשו באינטרנט את הביטוי ‘מין בחוץ’ בחודש אחד בלבד.

במחקר שנערך בקרב שומרי הפארקים הלאומיים בבריטניה, כמעט שני שלישים דיווחו כי הבעיה המרכזית שהם מתמודדים איתה היא תופעות של הצגת ומבטים במקומות ציבוריים – תופעה שדחקה לתוך המקום המרכזי את תוקפנות הוונדליזם והציד הלא חוקי. פארקים, יערות, ומסלולי דרכי עפר משמשים כמקומות פעילות לא פורמליים לקיום יחסי מין. באזור דרום לונדון נמצא כי קיימים לפחות 12 מתוך 21 אתרי דוגינג הפעילים ביותר בארץ, אך התופעה התקבעה בכל רחבי המדינה – מקנט, מנצ’סטר ועד למרכזים הכפריים באיזור המידלנדס.

פרופסור כריס הייוד מאוניברסיטת ניו קאסל, שכתב מחקרים אקדמאיים על התופעה, ציין כי במרחבי הדוגינג יש פתאום התפרקות של הכללים החברתיים הרגילים על מגדר ומיניות: אירועים שמציגים מופעי חושך שמתבלים עם אינטראקציות שמאתגרות את ההנחות הקולקטיביות הרגילות ומעוררות סוגיות חברתיות מורכבות יותר מנקודת ההסתכלות הפשוטה. כפי שתואר על ידי חוקרים אחד, זו חיפוש אחר קריצה לאנשים הישרים, אך המורכבות האנושית שנגזרת מכך רחבה ומסועפת יותר ממה שמושג זה מציע במקצועיות.

מפת הפטישים: ההעדפות המיניות של הבריטים לפי מספרים

כאשר ערוץ 4 ו-YouGov שאלו בפועל 2,073 מבוגרים בריטים על ההעדפות המיניות שלהם במסגרת סקר ארצי מייצג, התוצאות היו כל כך מרתקות עד שיכלו למלא תוכנית טלוויזיה שלמה. סקר המין הבריטי הגדול חשף את עשר הפטישים, הקינקים וההתנהגויות המיניות הלא שגרתיות הנפוצות ביותר בבריטניה, וכללה תופעות כמו התחפשות בהשתתפות באביזרי מין, BDSM, השפלה, לבוש אחיד, סקס בשלשות, סלפי מיני, פטישי גוף וכף רגל, ועוד שימוש במים במדיום המיני.

חלק מהתוצאות היו מפתיעות במיוחד: רק כ-3 אחוזים מהנשאלים הודו כי הם מתרגשים במיוחד מרגליים, בעוד ש-19 אחוזים כבר שלחו סלפי מיני. עוד ניכרו הבדלים אזוריים, כמו התלהבות באזור הצפון-מזרח ללשונות עור ותחומי חיזוק של פטיש לתרבות המטבח – תופעה שאיננה תיאוריה, אלא תוצאות סקר של YouGov.

התוכנית גם הציגה מצבים של ההתרגשות מ-Sploshing, שהיא חשק שקשור להתפרשות של חומרים כמו דייסה, ומטפסים לכיוונים של פטיש לבלונים שמוקרעים באופן מכוון, או מצבים של גירוי באמצעות בלונים שיכולים להתנפח או לפקוע מפתיע. אין זו תופעה של תת-תרבות אינטרנטית שולית – זו העדפה שנתונה לתיעוד בקרב מבוגרים אמיתיים שהסכימו להשתתף בסקר מייצג של המין הבריטי.

המומחית לפסיכותרפיה פיליפה Perry, אחת מהמלמדות של ממצאי הסקר, הסבה את תשומת הלב לסיבה שמאוחרת שמאחורי הקינקים: “לדוגמה, ריסון עצמי מוגזם הוא קרקע פורייה ליציאות שונות של הנטייה המינית. אנחנו מאוד רְהִיטים, וההבעה המינית תוציא את עצמה איכשהו.” בין אם מקובל או לא על ידי הצופים, ההסבר מסייע להבין מדוע חברה המייצרת תוצאות כאלו היא גם זו שמחזיקה באוסף של תסמינים והתנהגויות שמעניינות מאוד את החוקרים.

מין, תרופות וביצועים: תופעה גוברת

הסקר Natsal-3 שנערך בין 2010 ל-2012 וכלל יותר מ-15,000 משתתפים מצא תוצאות מפתיעות שממשיכות לעניין את הרפואה: חלק ניכר מבני האדם בריטיים משתמשים בתרופות לשיפור ביצועי מין, והדפוס לא תמיד קשור לבעיות של תפקוד מיני בלבד.

הנתונים מראים כי 12.9 אחוזים מגברים עם ניסיון מיני ו-1.9 אחוזים מנשים דיווחו כי השתמשו בתרופות לשיפור ביצועים, וקשרו זאת לא רק לגיל ולבעיות גופניות, אלא גם לעישון, שימוש בסמים, צריכת אלכוהול ומספר רב יותר של שותפים. במילים אחרות, חלק מהשימוש התרופתי במין אינו רק טיפולי אלא גם סגנון חיים ודרך להרפתקה.

מתוך הגברים שהיו עם קשיים בזקפה, 28.4 אחוזים דיווחו כי השתמשו בתרופות בשנה האחרונה, אך גם בקרב אלה שלא סבלו מקשיים, 4.1 אחוזים שימושו בתרופות אלו. מצב זה מראה כי ישנה מגמה להשתמש בתרופות באופן חופשי, גם בלי צורך רפואי נטו, ומדגים שינוי בהתנהגות החברתית ביחס לתרופות לשיפור ביצועים.

תדירות, רצון והפער ביניהם

אחד הממצאים הרגישים והמדויקים שנמתחים לאורך מחקרי Natsal הוא הפער בין תדירות המין בפועל לבין הרצון לעשות זאת יותר בתדירות גבוהה. בין Natsal-1 ב-1991 ל-Natsal-3 ב-2012, המספר החציוני של מקרים של קיום יחסי מין בחודש ירד מ-4 ל-3 לנשים והגיע ל-3 לגברים. במקביל, שיעור המדווחים על היעדר מין בחודש הקודם עלה לכמעט 30 אחוזים לשני המגדרים, לעומת 23-26 אחוזים שנמדדו לפני עשר שנים.

באותו זמן, נמצא כי יותר ויותר מבוגרים בריטים מעדיפים שיהיה להם יותר מין, אך אין להם את ההזדמנות או את הרצון לממש זאת – תופעה שמושרשת בעניין הרצון המיני אך לא תמיד בחיים הפרטיים. ההבדל בין הרצוי למצוי יוצר תמונה מורכבת של מגבלה והפרדה בין משאלות לרצונות שנעשים קשים להשגה.

מי הכי פעיל מינית?

המחקר מראה שאנשים במצב בריאותי טוב יותר נפגשו בתדירות גבוהה יותר של מין, וכאלה שעוסקים ביחסים קבועים, שותפים בחיים ומרוויחים יותר כסף. פרטים בגילאי 25 ומעלה, המשתייכים לנישואין או מגורים יחד, חוו ירידה משמעותית בתדירות ביחס לעבר. בנוסף, נתונים אלה מצביעים על כך שבשליטה בניהול חיי הזוגיות, הלוגיסטיקה והארגון המשולב קשורים פחות לגיל ויותר ליחסים ולסביבה החברתית.

שינויים בשיטות ואורח החיים

מהסקרים המתעדים שינויים עם הזמן, ניתן להבחין כי העדפות המיניות של בריטים מתרחקות עוד יותר מפסאדה ה”סטנדרטית”. למשל, אחוז המפעילים ניסיון במין אוראלי ואנאלי עלה משמעותית בעשורים האחרונים בקרב צעירים בגילאי 16 עד 24. המספר של מי שדיווחו על חוויות של כל שלוש סוגי המין – ושימושים משולבים – גדל משמעותית מ-10 אחוזים ל-25 אחוזים בקרב גברים, ומבין הנשים מ-10 ל-20 אחוזים.

זהו שינוי דורי במהות ה”תרבות המינית” של צעירים, שהאמונה שהם רגילים לסטים מסורתיים תפרח, ואילו ההעדפות המגוונות הפכו לנורמליות שקטה ומבוססת על תיעוד מחקרי, אך נדיר שמדברים על כך במבכך רחב.

מין וירטואלי בתקופת סגר הקורונה

מגפת הקורונה הוסיפה ממד חדש לתרבות המינית הבריטית — מפגש באמצעות הווירטואליה. סקר שנערך באוגוסט 2020, שכלל 6,654 בריטים, מצא כי 86.7 אחוזים קיימו סוג כלשהו של פעילות מינית בחודשים שאחרי תחילת הסגר הראשון, כאשר 83.7 אחוזים דיווחו על מגע פיזי ו-52.6 אחוזים על פעילות מינית וירטואלית דרך אתרי סקס, סמסינג, ושידורים חיים.

שיעורם של המשתתפים שביצעו פעילות וירטואלית מראה תזוזה חדה מהנורמה עד כה, והנחיות שימשו כהזדמנות ליותר מאנשים לנסות עולמות חדשים של אינטראקציה מינית דיגיטלית, חלקם שמרו על ההרגל גם לאחר שההגבלות הוסרו.

תאוריית הריסוק והפנמה תרבותית במיניות הבריטית

הרעיון כי החושניות הבריטית נובעת מהדחקה תרבותית — שבחלקה מאפשרת מצד אחד אלימות מוסדית, ומצד שני מטעינה את המיניות במרד, בתשוקה ובהתנהגויות יוצאות דופן — זוכה לתמיכה בקרב חוקרים ומטפלים רבים. טענה זו טוענת כי חברה שמדברת על מין באופן מוגבל ומתייחס להבעות מיניות קלות כאל דבר לא ראוי, תפתח חיים פרטיים עמוקים ומורכבים כתגובה. במילים אחרות, ההדחקה עשויה לייצר תפרחת של קינקים ותחביבים שמקורם במידור החברתי של החברה.

חלק מהקינקים שמופיעים בסקרים משקפים באופנים שונים את הווי החברה הבריטית. למשל, פטישים הקשורים ללבוש אחיד, השפלה מבוססת מעמדות, היררכיות של דומיננטיות ושליטה – כל אלה מצביעה על קיומו של קונסטרסט חברתי חזק שממשיך להתבטא גם בחדר המיטות. אם כך, השאלה היא האם ההדחקה מביעה את עצמה בצורה של תסמינים אובייקטיביים או שמא זו תרבות שמביאה ליצירת דרכים חדשות לביטוי מיני, שהן חלק מהגיוון המתפתח.

מה המשמעות של כל זה?

כאשר בוחנים את הנתונים המרובים והמדגימים, מתגלה תמונה ממושקפת של חברה שבה רוב המבוגרים מחזיקים בהעדפות מין שלא תמיד מתאימות לנורמה המתהדרת בשמרנות, אך לא תמיד עומדות על סדר היום של השיח הציבורי. זהו עם שיש בו תת-תרבות מאורגנת של מין במקומות ציבוריים, וכמו כן תודעה הולכת וגדלה בנוגע לגיוון מיני ותרבותי. בעוד שהחברה מנסה להציג עצמה כמרוסנת ומוסרית, בפועל המודעות והעיסוק בהתנסות המינית משתכללים ומתרחבים.

זה לא מפתיע. בני אדם מאוד מורכבים, והדחף המיני מגוונן. הפער בין ההצגה החיצונית של המין לבין ההתנהגות הפרטית — ושהיא חלק בלתי נפרד מחיי החברה והתרבות — הוא תופעה גלובלית ומקומית כאחד. בריטניה, עם ההבנה המעמיקה של החוקרים שלה, מציגה משהו חכם ומספר יותר ממה שהקלישאה של החברה הרואים בו סמל המדהים ביותר, לא יכולה להראות. התוצאות מראות שיותר ממה שמוצאה בראש אולי תיאר, החברה הבריטית היא הרבה יותר צבעונית ומרתקת.