מדריך עשה ואל תעשה להתנהגות עם ילדים חולי אפילפסיה

במהלך התקף, חשוב להבין מה, כמו גם מה לא, לעשות. חשוב באופן ראשוני למנוע שאיפת הפרשות וחבלה משנית ולכן יש להשכיב את האדם המפרכס על צידו, לפנות הפרשות בעדינות, במידה ויש, אך ללא פתיחת הפה בכוח אלא רק באופן חיצוני. חשוב לרפד את סביבת הראש בכדי שלא יהיו חבטות כנגד משטח קשה העלולות לגרום לנזק משני, ולהרחיק חפצים חדים מסביבתו של האדם המפרכס. בשלב הבא יש לקרוא לעזרה ולתזמן את משך זמן האירוע עד סופו. חשוב להדגיש כי אין צורך בפתיחת הפה או במשיכת הלשון. במידה והאדם מושכב על צידו אין שמיטה של בסיס הלשון או חנק, אין מקום לביצוע פעולות החייאה, החזקת גפיים (שאף יכולה להזיק שכן התנועות אינן נשלטות ואחיזה בכוח לא תפסיק אותן), כמו גם לשפוך מים או להרטיב את פניו של המטפל. למרות שרוב ההתקפים (90-95%) חולפים מעצמם תוך דקה או שתיים, חשוב לדעת שלאחר סיום הפרכוס ישנה תקופה של "מנוחה" של המוח, הנקראות השלב הפוסט-איקטלי. במהלך תקופה זו, האדם שפרכס נראה כישן אך קשה מאוד "להעירו" ולהביא באופן אקטיבי לתגובה ועירנות. "אנשים רבים טועים בשלב הפוסט-איקטלי כחלק מההתקף,. ההתקף עצמו הוא בדרך כלל קצר, ונמשך רק דקה עד שתיים. עם זאת, התקופה הפוסט-איקטלית יכולה לנוע בין 10 דקות לשעה, שבהן האדם עשוי להיראות בשינה עמוקה או במצב של אובדן הכרה, עם קושי בהתעוררות.